נאופלזיה תוך אפיתלית אצל צעירות

 

 

מקובל לחשוב שלאחר הדבקה של צוואר הרחם ע"י וירוס הפפילומה האנושי (ה-HPV) מזנים מסוימים צוואר הרחם יכול לעבור שינויים הנקראים נאופלזיה תוך אפיתלית, כאשר עם הזמן שינויים אלו מתקדמים מדרגה 1, לדרגה 2, לדרגה 3 ולסרטן צוואר הרחם.

אלא שעם הזמן התברר שלרוב מערכת החיסונית של האישה מסוגלת להתגבר על וירוס הפפילומה האנושי (ה-HPV) לפני שהוא גורם לשינויים מסוג נאופלזיה תוך אפיתלית.

כמו כן, התברר שההתקדמות מדרגה לדרגה אינה חד כיוונית. מסתבר שיש שיעור מסוים של התמדה באותו שלב (כלומר אי התקדמות משלב לשלב) ואף תתיכן נסיגה משלב גבוה יותר לשלב נמוך יותר (לדוגמא משלב 2 לשלב 1). שיעור הנסיגה בכלל הנשים נבדק וניתן להעריך כי כ-60% של נגעי שלב 1CIN) 1) , כ-40% של נגעי שלב 2 (CIN 2) וכ-33% נגעי שלב 3 (CIN 3) יעברו רגרסיה.

בנערות ונשים צעירות נמצא כי שיעור הנסיגה בנגעי שלב 2 (CIN 2) אף גבוה יותר ויכול להגיעה לכ-65%. שיעור זה הוא מפתיעה ביחס לכך שצוואר רחם של אישה צעירה פגיע יותר להדבקה ע"י וירוס הפפילומה האנושי (ה-HPV) ושלנשים צעירות אלו נמצאו גורמי סיכון רבים יותר להתפתחות שינויים דיספלסטיים בצוואר כמו עישון, שימוש באמצעי מניעה והייתן לפני לידה ראשונה (נוליפריות).   

 

מקובל לחשוב שניהול נכון של מקרים של נשים עם נאופלזיה תוך אפיתלית הוא מרכיב חשוב במניעה של הופעת סרטן צוואר הרחם.

המידע המצטבר בספרות הרופאות מצביע על כך שטיפול בנאופלזיה תוך אפיתלית מדרגה 2,3 (CIN 2,3) מוריד הן את השכיחות והן את התמותה מסרטן צוואר הרחם.

יחד עם זאת לאור מהלך טבעי שונה בנערות ונשים צעירות יש להתייחס  באופן שונה לנערות ונשים צעירות עם אפיתלית מדרגה 2,3 (CIN 2,3).

לפי המלצה של חברה האמריקאית והישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של הצוואר, הטיפול המומלץ במקרים של נאופלזיה תוך אפיתלית מדרגה 2,3 בנערות ונשים צעירות, ניתן לבחור בין שתי אופציות טיפוליות (בתנאי שקולפוסקופיה הייתה מניחה את הדעת):

קוניזציה או מעקב שמרני (כל 6 חודשים במשך 24 חודשים). אם במהלך המעקב השמרני מופיע נגע חמור יותר או נגע המוגדר כ-HGSIL נמשך יותר משנה, ביופסיה חוזרת מומלצת.

כמובן, שניתן לאשפר טיפול שמרני אך וקר כאשר מתקיימים התנאים הבאים: הענות גבוה של המטופלת, קולפוסקופיה מניחה את הדעת (satisfactory) והעדר אי ספיקה של המערכת החיסונית. 

 

המאמר נכתב עבורכן על ידי פרופ' לוריא